פתרון קונפליקטים
כאשר לא היה במקרר מה לאכול
לא היה לנו מה לאכול בבית, כך אמר לי דוד כאשר זיהיתי שיש משהו יותר עמוק סביב הצורך שלו בלאגור אוכל אך אשתו ראתה בהתנהגות זו חישוב לא נכון של קניות, בלגן, ועצלות להוציא מהמקרר אוכל ישן.
הקונפליקט התעצם כאשר, מ-רינה, אשתו, הבנתי שמה שהיא זוכרת הוא אמא שכל היום זורקת חפצים ישנים של אביה וכועסת על הבלאגן שנוצר מכך.
דוד ורינה יכלו להמשיך ולהתווכח שנים רבות ולהיגרר לעימותים אף על נושאים אחרים, אם לא היו עוצרים לרגע ובודקים מה עומד מאחורי ההתנהלות של כל אחד מהם.
בחרתי בסיפור אמיתי זה כדי לשקף ולהסביר שמאחורי כל התנהגות יש מוטיב מסוים שמוביל להתנהגות הספציפית הזו, וכדי להתחיל לחשוב על שינוי נצטרך לזהות את המקור המשפיע.
הקושי במערכת זוגית הוא שבן הזוג מפרש את ההתנהגות מתוך נקודת המבט שלו על החיים ומאיך שהדברים נוגעים בו, מה שגורם שגם אם התלונה לגיטימית, היא נעשית בעוצמה לא פרופורציונאלית שמביאה את בן הזוג להיפגע, להיאטם ו\או להחזיר תגובה שלא מן העניין.
כאשר רינה שמעה את הגורם של דוד להתנהגות זו, לא רק שלא כעסה, אלא הפעילה אצלה רגש של חמלה כלפיו עד כדי דמעות, מה שכמובן גרם לדוד להבין שלחץ בכפתור שהפעיל אצל אשתו חוויה לא נעימה שעדין יושבת עליה ומזכירה לה חוויות שליליות.
מאחורי כמעט כל התנהגות של בן זוג קיים סיפור חיים שמנהל אותו, פעמים דרמתי יותר ופעמים פחות.
רוב ההתנהגויות לא יגררו לידי התנגשות עם בן הזוג, אך כאשר הנקודות מתנגשות, מתחילה להתפתח מציאות של מאבק על לא נודע.
מטבע הדברים אנו מפרשים כל התנהגות לפי סיפור חיינו, אם ננסה להבין מה עומד מאחורי כל תגובה, ודאי נגלה שבן הזוג לא מזלזל בנו, אלא זאת הדרך שהוא יודע להגיב מנקודת מבטו שלו. כדאי ומומלץ במקרים כאלו לנסות לשקף את המציאות עם הרבה הבנה, ולחשוב יחד על פתרון.
בברכה
מאיר ויצמן
